חקור את הסתירות בין הקוראן לתנ"ך, והבין את הדילמה האסלאמית. האם הקוראן מאשר את ההשראה, השימור והסמכות של כתבי קודש הסותרים את עצמם?
הקוראן והתנ”ך מציגים פרדוקס מעניין המכונה הדילמה האסלאמית. הקוראן מאשר את ההשראה, השימור והסמכות של כתבי קודש הסותרים את תורתו, ויוצרים חידה עבור חסידי האיסלאם. מאמר זה מתעמק במורכבות של סוגיה זו, תוך בחינת ההשלכות של אישור הקוראן על סמכות התנ”ך.
ישנן שתי אפשרויות עיקריות לשקול. או שלנוצרים יש את דבר האל בעל ההשראה, השמור, הסמכותי, או שהם לא. אם כן, האסלאם מופרך בשל הסתירות שלו עם התנ”ך. לעומת זאת, אם לנוצרים אין את דבר האל, האיסלאם עדיין נפסל מכיוון שהקוראן מאשר את סמכות התנ”ך.
המאמר בוחן עוד את הצהרות הקוראן על התורה והבשורה, את המושג של דבריו הבלתי ניתנים לשינוי של אללה והשחתה כביכול של כתבי הקודש. הצטרפו אלינו בעודנו מפרקים את הסתירות הדתיות המורכבות הללו.
Table of Contents
▶הקוראן התנ”ך והדילמה האסלאמית אז הקוראן מאשר את ההשראה והשימור והסמכות של כתבי קודש הסותרים את עצמם. וכן, זו בעיה. ▶ישנן שתי אפשרויות. ▶או שלנוצרים יש את המילה המוסמכת, המשתמרת, של אלוהים, או שאין לנו.
▶אלו שתי האפשרויות היחידות. ▶אם יש לנו את דבר אלוהים מלא ההשראה, המשומר והסמכותי, האיסלאם הוא שקר, כי האיסלאם סותר את מה שיש לנו. ▶אם אין לנו את דבר האל בעל ההשראה, המשתמר והסמכותי, האיסלאם הוא שקר מכיוון שהקוראן מאשר את ההשראה, השימור והסמכות של הספר שלנו. ▶זה זה או אחר. ▶אם זו המילה המוסמכת, המשתמרת, של אלוהים, האסלאם הוא שקר כי האיסלאם סותר את הספר הזה. ▶אז זו אפשרות אחת. ▶האפשרות הנוספת היא שאין לנו את המילה המוסמכת, המשתמרת, של אלוהים. ▶לכן, אם הבשורה היא דבר אלוהים, האיסלאם הוא שקר. ▶אם הבשורה אינה דבר אלוהים, האיסלאם הוא שקר. ▶כך או כך. האיסלאם הוא שקר. ▶המוסלמים צריכים לדחות את התנ”ך כי התנ”ך סותר את הקוראן. ▶אבל למוסלמים יש כאן בעיה. ▶הקוראן מכריז שהתורה והבשורה נחשפו על ידי אללה.
▶סורה ג’, פסוקים ג’-ד’. ▶הוא גילה לך את הספר עם האמת, מאמת את מה שלפניו. ▶והוא גילה את התורה ואת הבשורה לפני כן. ▶אחד בטבע או במהות, אבל שלושה באדם, אב, בן ורוח הקודש. ▶הבן נכנס לבריאה כישו מנצרת. ▶ישוע מת על הצלב על חטאים וקם מהמתים. ▶הקוראן מכחיש את כל זה, ולכן מוסלמי לא יכול לומר שהוא מאמין בתנ”ך או שאללה ואלוהי התנ”ך הם אותו אלוהים. ▶המוסלמי כן יודע שעל פי האיסלאם, ספרי היהודים והנוצרים היו כביכול בהשראת אללה. ▶לכן אומרים מושחתים ולא סתם אומרים שהם מעולם לא היו דבר ה’ או משהו כזה. ▶למרות ההצהרה הברורה של אללה שאיש אינו יכול לשנות את דבריו, מוסלמים רבים טוענים שהבשורה הושחתה על ידי השליח פאולוס או על ידי נוצרים מאוחרים יותר. ▶הו לא, השליח פאולוס הכריע אותי די גורם לאלוהים שלך להישמע חלש. ▶חברינו המוסלמים אומרים לנו שאללה לא יכול היה להגן על התורה והבשורה, וששני הגילויים הושחתו על ידי גברים. ▶מה שאללה שלח להדריך אנשים בסופו של דבר הטעה אנשים, שכנע את הנוצרים שאלוהים הוא שילוש ושישוע מת על הצלב על חטאים. ▶כמובן, אנחנו צריכים להיות מבולבלים כשמוסלמים אומרים לנו שהתורה והבשורה שונו, כי הקוראן קובע שאף אחד לא יכול לשנות את דבריו של אללה. ▶סורה שמונה עשרה, פסוק כ”ז. וקרא את מה שנתגלה לך מספר אדונך. ▶אין מי שיכול לשנות את דבריו, ולא תמצא מקלט מלבדו. ▶ושוב, אתה יכול ללכת עד עשרה חברים מוסלמים, עשרה, עשרה מתוך עשרה מחבריך המוסלמים לא קראו את זה בעבר.
▶הם לא יודעים שזה כאן. ▶אותו פרק סורה ה’ פסוק, שישים ושמונה. ▶אמרו, בני הספר, אין לכם קרקע לעמוד עליה אלא אם כן תעמדו איתנים בתורה, בבשורה ובכל ההתגלות שהגיעה אליכם מאדונכם. ▶דבר מאוד מאוד מוזר לומר אם הוא חשב שהתורה והבשורה היו מושחתים. ▶פסוק זה רק אומר שאף אחד לא יכול לשנות את הקוראן. ▶אבל הפסוק לא אומר שאף אחד לא יכול לשנות את הקוראן. ▶זה אומר שאף אחד לא יכול לשנות את דבריו של אללה. ▶והתורה והבשורה, לפי הקוראן, הם דברי אללה. ▶אם הבשורה מושחתת, אנחנו יכולים רק לתהות מדוע הקוראן אומר שלנוצרים עדיין הייתה הבשורה בתקופת מוחמד. ▶מוסלמים רבים אומרים משהו שונה מאוד לנוצרים. ▶הם אומרים, אנחנו לא מאמינים בספר שלך כי הוא הושחת, ואלוהים שלך הוא אלוהים שקר. ▶אם מוסלמים מצווים לומר שהם מאמינים במה שהתגלה לנו, מדוע הם אומרים במקום זאת שהם לא מאמינים בתנ”ך, ההתגלות היחידה שיש לנו? ▶ואם הם מצווים לומר כי אלוהינו ואלוהיהם הוא אחד, מדוע הם אומרים במקום זאת אלוהינו הוא אלוהי שקר? ▶הקוראן מצווה על המוסלמים לומר לנוצרים, אנו מאמינים במה שהתגלה לנו, ובמה שהתגלה לכם. ▶אלהינו ואלוהיך אחד, ואליו אנו נכנעים. ▶הקוראן טוען בבירור שהבשורה היא סמכותית לנוצרים, וזה הגיוני רק אם מחבר הקוראן האמין שלנוצרים יש את דבר האל. ▶אבל הבשורה לא הייתה סמכותית רק לנוצרים. ▶זה היה סמכותי גם עבור מוחמד עצמו, ולכן, עבור המוסלמים.
▶יום אחד, למוחמד התחיל להיות ספק לגבי גילוייו. ▶בתגובה לספקות אלו, ציווה אללה על מוחמד… ▶ללכת לאנשי הספר, יהודים ונוצרים, לאישור. ▶מאמת את אשר לפניו, לפי תרגום זה, והוא גילה את התורה והבשורה לפני הזמן, הדרכה לאנושות. ▶שימו לב גם שם, התורה והבשורה התגלו כהדרכה לאנושות. ▶בסדר. ▶האם השליח פאולוס השחית אותם? ▶המוסלמים כיום מתנהגים כאילו הקוראן עומד בשיפוט על התנ”ך. ▶מכיוון שהתנ”ך סותר את הקוראן, המוסלמים מניחים שיש לדחות את התנ”ך. ▶אבל בקוראן זה בדיוק הפוך. ▶התנ”ך עומד בשיפוט על הקוראן, ומוחמד עצמו יכול היה לאשר את גילוייו רק על ידי בדיקה אם הם מתיישבים עם כתבי הקודש של אנשי הספר. ▶מכיוון שמוחמד המשיך להטיף לאסלאם, הוא כנראה מעולם לא לקח את המבחן הזה ברצינות רבה. ▶אם הוא היה הולך לאנשי הספר בחיפוש אחר אישור, הוא היה נאלץ לדחות את הקוראן, כי הקוראן מעמיד את המוסלמים בדילמה בלתי נמנעת. ▶על ידי אישור כתבי קודש הסותרים את תורתו הבסיסית, האיסלאם משמיד את עצמו. ▶מוסלמים שלא רוצים להאמין בדת שהורסת את עצמה יצטרכו למצוא דת חדשה. ▶אם הבשורה מושחתת, אנחנו יכולים רק לתהות מדוע הקוראן אומר שלנוצרים עדיין הייתה הבשורה בתקופת מוחמד. ▶סורה שבע, פסוק מאה חמישים ושבע. אלה ההולכים אחר השליח, הנביא הבלתי נכתב, שאותו הם מוצאים מוזכר בכתבי הקודש שלהם, בתורה ובבשורה. ▶הם אלה שישגשגו. ▶כיצד יכלו נוצרים למצוא את מוחמד מוזכר בבשורה, כאשר הבשורה כביכול הושחתה מאות שנים קודם לכן? ▶האם אללה אומר שאנו מוצאים את מוחמד מוזכר בכתבי הקודש המושחתים שלנו? ▶אך איננו מוצאים את מוחמד מוזכר כלל בכתבי הקודש שלנו, אלא כחלק מזהרה כללית על נביאי שקר שבאים להרחיק אנשים מהבשורה. ▶ואם כן מצאנו את מוחמד מוזכר בכתובים שלנו, איך נדע שזה לא אחד מהחלקים המושחתים? ▶ומכיוון שכתבי הקודש שלנו סותרים את האיסלאם, מדוע אללה יפנה אליהם כראיה לאיסלאם? ▶אבל אללה הולך הרבה יותר רחוק מזה.
▶הוא מצווה על הנוצרים לשפוט לפי הבשורה. ▶בואו נעודד את חברינו המוסלמים לציית לבשורה כפי ששתי הדתות שלנו מצווה. ▶אם הבשורה היא דבר אלוהים, האיסלאם הוא שקר. ▶אם הבשורה אינה דבר אלוהים, האיסלאם הוא שקר. ▶כך או כך. האיסלאם הוא שקר. ▶זו בעיה די גדולה
